הקרב על המיליארדים: למה משרד הביטחון והאוצר רבים על הכסף שלנו?
הרעיון המרכזי במשפט אחד יש ויכוח ענק בין משרד האוצר למשרד הביטחון על תקציב המדינה ל-2026: הצבא דורש תוספת כספית אדירה כדי להגן עלינו, אבל האוצר טוען שזה יבוא על חשבון הבריאות, החינוך והכלכלה של כולנו.
הנקודות החשובות ביותר (אמ;לק)
- הפער העצום: משרד הביטחון דורש תקציב של 144 מיליארד שקלים, בעוד משרד האוצר מוכן לתת רק 93 מיליארד. הפער ביניהם (51 מיליארד) הוא סכום בלתי נתפס.
- למה הצבא רוצה עוד כסף? במערכת הביטחון טוענים שהאיומים לא נגמרו (כמו איראן והגבולות), וצריך לשלם למילואימניקים, לקנות חימושים ולהתכונן למלחמות עתידיות.
- המחיר הכלכלי: באוצר מזהירים שכסף שהולך לביטחון לא הולך לדברים אחרים כמו תרופות מצילות חיים, רכבות או בטיחות בדרכים, ושאם המדינה תיקח הלוואות ענקיות (גירעון), נשלם על זה ביוקר בעתיד.
- [מספר מדהים]: הפער בין מה שהצבא דורש למה שהאוצר מציע הוא 51 מיליארד שקלים – בסכום הזה אפשר לבנות כ-20 בתי חולים חדשים בישראל או לרשת את כל תל אביב ברכבות קלות!
ציטוטים חשובים והסבר פשוט
הציטוט: "> משרד הביטחון זה המשרד היחיד שפועל הפוך. משרד הביטחון עושה את הרכש לבד, ואז הוא אומר לחשב של משרד האוצר, תחתום... המדיניות פה היא סוג של מדיניות צ'ק פתוח."
- מה זה אומר: בדרך כלל, משרדי ממשלה צריכים אישור לפני שהם מוציאים כסף. הצבא, בגלל המלחמה והדחיפות, התרגל לקנות מה שהוא רוצה ורק אחר כך לבקש שישלמו על זה.
- למה זה חשוב: זה מסביר למה לאוצר קשה לשלוט על ההוצאות, ואיך הגענו למצב שבו מבזבזים סכומים אדירים בלי פיקוח הדוק.
הציטוט: "> סל תרופות, לצורך העניין, הוא לא שטויות... אם אנחנו מחליטים לשים בביטחון, אנחנו מן הסתם מחליטים לא לשים את הכסף הזה לצורך העניין על תרופות כאלה ואחרות, שאולי מצילות אנשים מסרטן."
- מה זה אומר: תקציב המדינה הוא כמו עוגה – אם נותנים חתיכה גדולה יותר לביטחון, נשאר פחות למקומות אחרים. זה לא סתם מספרים, אלא החלטות של חיים ומוות גם בתחומים אזרחיים.
- למה זה חשוב: זה ממחיש שהוויכוח הוא לא רק על טנקים ומטוסים, אלא על איכות החיים והבריאות של האזרחים ביום-יום.
הטיעונים המרכזיים (למה הם רבים?)
- הצבא טוען: המלחמה אולי נרגעה, אבל האויבים (כמו איראן) עדיין כאן. אנחנו חייבים למלא מחדש את המחסנים בנשק, לשלם למילואים ולבנות גדרות, ואם לא יהיה כסף – הביטחון של כולנו ייפגע.
- האוצר טוען: אי אפשר להמשיך לבזבז בלי חשבון. הצבא צריך להתייעל (למשל, לא לגייס סתם מילואימניקים יקרים שלא צריך).
- הסיכון הכלכלי: אם המדינה תוציא כסף שאין לה (תיקח הלוואות ענקיות), זה יוביל לחובות שנשלם עליהם ריבית גבוהה שנים קדימה, ואולי אפילו ל"אינפלציה" (מצב שבו הכסף מאבד מהערך שלו והמחירים בסופר עולים בטירוף), כמו שקרה בשנות ה-80.
שאלות שיגרמו לכם לחשוב
- שאלה: האם הסיבה למחדל ה-7 באוקטובר הייתה שלא היה לצבא מספיק כסף?
- תשובה: לפי הטקסט, לא. הכתב מסביר שלא נשמעה טענה שהיה חסר כסף לציוד, אלא שהייתה בעיה של מודיעין והבנה של המצב. הוספת כסף לבד לא בהכרח מונעת טעויות.
- שאלה: למה אי אפשר פשוט להגדיל את המיסים כדי לממן את הצבא?
- תשובה: אפשר, אבל הסכומים כל כך גדולים שזה לא ריאלי. כדי לממן את התוספת שהצבא דורש, היה צריך להעלות את המע"מ ב-7% (שזה המון!), והציבור לא יוכל לעמוד בזה.
- שאלה: מה יקרה אם לא יצליחו להסכים על תקציב ל-2026?
- תשובה: המדינה תעבור למצב של "תקציב המשכי" (1 חלקי 12). זה אומר שכל משרד מקבל כל חודש בדיוק את מה שקיבל בשנה שעברה, בלי תוספות ובלי יכולת לתכנן פרויקטים חדשים. זה מצב ש"משתק" את המדינה.
- שאלה: האם הסיבה למחדל ה-7 באוקטובר הייתה שלא היה לצבא מספיק כסף?
למה זה חשוב ומה הלאה?
- למה זה צריך לעניין אתכם: ההחלטה הזו תשפיע ישירות על החיים שלכם בשנים הקרובות – האם יהיו רכבות טובות יותר? האם מערכת הבריאות תתפקד? והאם המחירים בחנויות יעלו? זה הקרב על העתיד הכלכלי של ישראל.
- רוצים להבין יותר? חפשו ביוטיוב סרטונים שמסבירים על "האינפלציה בישראל בשנות ה-80". זה סיפור מרתק (ומפחיד) על תקופה שבה המחירים השתנו מהבוקר לערב, וזה בדיוק מה שהכלכלנים מנסים למנוע היום.