🇮🇱 Israel Episodes

בשבוע שעבר שעבר חברת וויז נמכרה לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר - האקזיט הגדול בתולדות מדינת ישראל. החברה הוקמה על ידי ארבעה חברים מהצבא שכבר מכרו סטארט-אפ אחד וצמחה במהירות שיא, עד לרכישה ההיסטורית. אז הפעם נספר את הסיפור של וויז, נסביר מה היא בעצם עושה ולמה היא כל כך מעניינת את גוגל, וגם נשאל כמה מהכסף הגדול הזה תראה מדינת ישראל. אורחים: עמירם שחר, מייסד ומנכ"ל Upwind, מייסד Spot שנמכרה תמורת 450 מיליון דולר ודרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט בזמן שעבדתם ומחבר הניוזלטר סקיפ אינטרו.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אלפי אזרחים נחרדו לגלות בוקר אחד כי החסכונות שלהם לפנסיה פשוט נעלמו, במה שהתברר כהונאה הפיננסית הגדולה בתולדות המדינה. אלא שמאז חלפו יותר משנה וחצי, ונדמה שמעט מאוד השתנה: הרגולטור שהכל התרחש מתחת לאפו לא ממש מתרגש, במשטרה בקושי מכירים את הפרשה, וגם הניסיונות להשיב את הכספים מתנהלים בעצלתיים. אז מה בעצם קרה שם? ואיך תוכלו לוודא שזה לא יקרה לכם?מגישים: גילי מלניצקי ושאול אמסטרדמסקי; עורך: יונתן כיתאין; הפקה: ליהיא צדוק; עורכת סאונד: רחל רפאלי; קרדיט תמונה: Zelenaya/Shutterstock תגובות מלאות לפרק זה:   תגובת רשות שוק ההון "רשות שוק ההון ביצעה צעדים חסרי תקדים במטרה להפסיק את פעילות ההונאה ב'סלייס', לבצע צעדי אכיפה כלפי הגורמים האחראים, וחשוב מכל – להשיב את הכסף לחוסכים שנפגעו. יש לזכור כי ניסיונות לביצוע הונאות פיננסיות מתקיימים כל העת, וכי פיקוח, טוב ומקצועי ככל שיהיה, אין פירושו הגנה הרמטית. זאת ועוד, לגוף מפקח קיימות, מן הסתם, מגבלות חוקיות המכתיבות את לוחות הזמנים ואת עוצמת הפעולות בהן ניתן לנקוט. בהינתן אלה, הטענות לפיהן הרשות פתחה בבדיקה בשלב מאוחר מדי אינן נכונות. בדיקת הרשות החלה על סמך אינדיקציות מועטות יחסית, מה שמצביע על ערנות גורמי המקצוע והרצינות שבה נבחנו אותן אינדיקציות. מרגע הגילוי ועד לזמן זה, הרשות פועלת ללא לאות, בשלל האפיקים העומדים לרשותה ומטפלת בחרדת קודש בכל חוסך וחוסך. כבר עתה מעל ל-90% מהחוסכים חזרו לפעילות מלאה ואנו נמשיך ונפעל על מנת למקסם את ההחזר שיקבלו החוסכים, עד האחרון שבהם".   תגובת גיא שנצר "בטרם אתייחס לגופם של דברים אציין, כי למעשה לא קיימת כיום כל תביעה נגד שנצר. המנהל המורשה לא שילם את אגרת התביעה הנדרשת על פי דין ולפיכך הורה ביהמ"ש שאין כל צורך להגיש כתב הגנה. משכך, כל הציטוטים לקוחים למעשה מתביעה שכלל לא קיימת. אם וכאשר תשולם אגרת המשפט כנדרש על פי חוק, יהיה מקום להתייחס בפירוט לטענות שטוען המנהל המורשה, שצריכות להתברר באופן מקובל בבית המשפט ולא על דרך של פרסום כתבות יחצניות, אשר במסגרתן מבוצע לשנצר משפט שדה בתקשורת.         "לגופו של עניין - הטענה שכביכול שנצר עשה שימוש ברישיונם של סוכנים אחרים ללא ידיעתם הינה שקרית לחלוטין. ככל שיש סוכן שטוען זאת יואיל ויציין את שמו במפורש. כל עוד הדבר לא נעשה הטענה הזו הינה בעלת משקל נוצה השווה לתגובת "טוקבק" המתבצעת בעילום שם וכך יש להתייחס אליה. "שנצר אכן ניהל קרנות שהשקיעו בחו"ל במסגרת השקעות אלטרנטיביות, דבר המותר על פי חוק לקופות גמל בניהול עצמי. מידת הצלחתן של קרנות אלה תיבחן בתום תקופת ההשקעה ועם הבשלת ההשקעות. יצוין כי לאחרונה התברר בבית המשפט כי בניגוד לטענת המנהל המורשה, השקעות שביצע גורם בארה"ב אשר קיבל הלוואה מטעמו של מר שנצר בסכומים ניכרים קיימות בהחלט, ואין מדובר בהשקעות ש"נעלמו" או ירדו לטמיון, בניגוד לטענת המנהל המורשה ב"כתב התביעה". "הטענה שמר שנצר מסרב לתת דין וחשבון אודות ההשקעות שביצע הינה כוזבת בעליל. מר שנצר סיפק פירוט על ההשקעות למנהל המורשה וכן לבית המשפט, לרבות באמצעות הח"מ. יתירה מזאת - הוצע זה מכבר על ידי מר שנצר למנהל המורשה לקחת שליטה על ההשקעות הנ"ל ולנהל אותן בעצמו, דבר אשר המנהל המורשה נמנע מלבצע. יצוין כי אף הוגשה לבית המשפט בקשה ספציפית על ידי הח"מ מטעם שנצר לחייב את המנהל המורשה לקבל לידיו את ההשקעות ואת ניהולן. "לטעמנו, ראוי היה כי המנהל המורשה יתמקד בבעלי השליטה ב'סלייס' עצמה, אשר התנהלה בהפקרות ותוך כישלון קולוסאלי של פיקוח מצד הרשויות. ככל הנראה, נוח שלא להתמודד עם גורמים חזקים המקושרים היטב בשוק ההון. עד עתה לא ברור מדוע מנכ"ל סלייס ובעלי השליטה, אשר סולקו מהחברה באיחור רב על ידי הרשויות, נהנים מסוג של חסינות ומדוע המנהל המורשה ממשיך לנהוג בהם בכפפות של משי".     תגובת סוכנות פינברט "ראשית, חשוב להבהיר כי פינברט היא סוכנות ביטוח, ולא חברה לניהול השקעות. פינברט שיווקה קרנות חוץ, שהשקיעו בפרויקטים בתחום הנדל"ן בכמה יעדים בעולם. לאורך כל תקופת פעילותה, לרבות לאחר מינוי מנהל מורשה לסלייס, פעלה סוכנות פינברט במרץ כדי לאפשר פדיון של כספי העמיתים שהצטרפו לסלייס בשיווק של פינברט. נזכיר, כי לפי בקשות העמיתים, הושבו עשרות מיליוני שקלים מקרנות החוץ לחשבונות סלייס; אולם, רוב הכסף 'נבלע' בסלייס, שהותירה אותו בידיה.  "בנוסף, פינברט ממשיכה לתת מענה ללקוחות, לרבות לאלה שכספם כלוא בסלייס, שכן מעולם לא הועבר לקרנות. פינברט ממשיכה לפעול מתוך מחויבות ללקוחותיה. במשך חודשים ארוכים, מתנהלת פינברט מול גורמים שונים, במטרה לאפשר את פדיון כספי העמיתים, ואף חתמה על הסכם עם עו"ד איתן ארז, המייצג רבים מהם. ההסכם משקף מתווה לפדיון מלא הקרן של כספי העמיתים, לאחר שהקרנות הציגו את הנתונים הדרושים. לאחרונה אף חודשו המגעים מול המנהל המורשה, רו"ח אפי סנדרוב ומי מטעמו, בכדי לנסות לגבש הסכמות שיהיו מקובלות על כלל הנוגעים בדבר, לטובת עמיתים שכספם הועבר לקרנות החוץ ששווקו באמצעות פינברט.  "לבסוף יודגש, כי המצב הנוכחי נובע בעיקר מהתנהלותם העבריינית (לכאורה) של סלייס ומנהליה, טרם מינוי המנהל המורשה, שניצלו באופן מחפיר את האמון שניתן בהם מצד לקוחותיהם. מאז נחשפה הפרשה, נעלמו מנהליה ובעליה של סלייס מאחורי של חומות עורכי דין ויחצ"נים; זאת, בניגוד מוחלט לפינברט, שפועלת ללא לאות לפידיון כספי העמיתים וממשיכה לענות לכל פנייה. הטענות הממוחזרות שמועלות בפנייה לקבלת תגובה, מתעלמות לחלוטין מעובדות אלה - וחבל שכך". תגובת אסף גולדברג, שכיהן כמנכ"ל סלייס "בתקופת כהונתי כמנהל, פעלה חברת סלייס בהתאם לכל הוראות הדין והרגולציה בתחום ניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA). כל פעולה בוצעה תחת הנחיות רשות שוק ההון ובהתאם להוראות סוכני הביטוח המורשים של העמיתים, לאחר קבלת כל המסמכים הנדרשים על פי חוק. כל רישום וניהול זכויות העמיתים בוצע באמצעות מערכות מידע מתאימות של חברת התפעול 'מל"מ תפעול גמל'. כל סוכני הביטוח שפעלו מול סלייס היו בעלי רישיון תקף מטעם רשות שוק ההון, הגוף הרגולטורי המוסמך הקובע את כללי הפעילות המקצועית בתחום קופות הגמל בניהול אישי. "תחת ניהולי, החברה לא עסקה בשיווק קרנות חוץ, לא העניקה או קיבלה תגמול מסוכני ביטוח ולא קיימה פעילות הלוואות לעמיתים. מהרגע שבו התקבלה הודעה מרשות שוק ההון בדבר ערעור על מהימנותן של מספר קרנות חוץ מסוימות, פעלה החברה באופן מיידי וחסמה את השימוש בפלטפורמה עבור אותן קרנות".See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפרשה שמסעירה לאחרונה את ישראל נמצאת תחת צו איסור פרסום גורף וחקירה של השב״כ. הסודיות סביבה מביאה גרסאות, טענות, שמועות וביקורות רבות, והיא אף זכתה לכינוי ״קטארגייט״ - שם שמאזכר את השערוריה האמריקנית המפורסמת.  במרכזה של הפרשה ישנם קשרים שניהלו לכאורה אנשים בכירים בסביבת ראש הממשלה עם מדינת קטאר, והיא נחשפה על ידי עופר חדד בחדשות 12. ראשית דווח שאדם בצוות הדוברות של רה״מ, אלי פלדשטיין, קיבל בזמן מלחמה כסף שמקורו בקטאר: אותה קטאר שמתווכת בין ישראל לחמאס ושמימנה את ארגון הטרור. שם זה התחיל, אבל מאז הפרשה רק הלכה והתפתחה. הפעם אנחנו עם כתבנו עופר חדד, שיעשה סדר בכרוניקה, בבכירים ששמם נקשר לפרשה, ובסערה שהיא מחוללת.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דרקונים לא באמת קיימים - אבל האם הם היו יכולים להיות קיימים? הם מבחינה מדעית יכולה להתקיים חיה שנראית כמו דרקון ונושפת אש? ומה זה יכול ללמד אותנו על פרות?

במדינת ישראל, השירות של אובר לא פועל. אבל מתברר שכבר כמה שנים שמתחת לפני השטח קיים שירות דומה שמשגשג במגזר החרדי - הדרייברים. המערכת הזו מגלגלת לכאורה מיליארדים, גורעת מאות מיליונים מקופת המדינה, יש לה חוקים ושפה משלה ומהווה אפילו סיכון בטחוני. אז הפעם, אנחנו עם יוסי מזרחי על האובר הפיראטי החרדי.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אין הרבה נתונים סטטיסטיים שמעוררים אמוציות כמו מדד מחירי הדירות. תמיד יהיו מי שיטענו שהוא לא משקף את המציאות, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה המצב בשוק הזה הפך למורכב מאוד. אז הלכנו לדבר עם האיש שאחראי על המדידה הזאת בלמ"ס, וקיבלנו ממנו הסברים, וגם כמה נתונים חדשים. למשל: איך נראית העלייה במחירי הדירות אם משקללים לתוכה גם את מבצעי המימון הנדיבים של הקבלנים? מגיש: שאול אמסטרדמסקי; עורך: יונתן כיתאין; הפקה: ליהיא צדוק; עורכת סאונד: רחל רפאלי; תמונה: Olivier Fitoussi/Flash90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מייה שם נחטפה בשבעה באוקטובר ממסיבת הנובה. רוב תקופת השבי היא הייתה לבדה, אבל חמישה ימים לפני ששוחררה היא הועברה למנהרות, שם פגשה את רומי גונן, אמילי דמארי, אגם ברגר, נעמה לוי ולירי אלבג. כשיצאה, התמונה שלהן במנהרה נותרה צרובה בראשה, ואיתה גם תחושת אשם על כך שנותרו מאחור. עכשיו, אחרי שהן חזרו, היא מרגישה שהיא סוף סוף יכולה לטפל בעצמה. הפעם, אנחנו בשיחה עם מייה שם.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע התעוררנו בלי התראה למציאות אחרת - ישראל חזרה להילחם בעזה. יחד עם המלחמה התחדשו גם הוויכוחים הפוליטיים והאסטרטגיים, וסימני השאלה סביב המהלך ממשיכים להיערם. הפעם אנחנו עם עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר עיתונאי וחבר כנסת, על החטופים שנשארו מאחור ומשפחותיהם, הסיכונים הכלכליים והמדיניים, ועל איך המלחמה תראה מעכשיו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע הודיע ראש הממשלה על כוונתו לפטר את ראש השב"כ רונן בר על רקע "אי אמון מתמשך", בפרשה שמצביעה על מתח אדיר בין השב"כ לדרג המדיני. יש נטייה לחשוב שהמתח הזה התחיל עם ראש הממשלה הנוכחי. אבל בעצם, הוא הולך הרבה אחורה לימי קום המדינה - מבן גוריון דרך מנחם בגין. אז הפעם נספר את סיפורה של היריבות הזו וגם נענה על השאלה - האם ראש השב"כ יכול בכלל להגן על עצמו מפני הפיטורים? אורח: פרופ' עמיחי כהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקרייה האקדמית אונו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק ראשון מבין חמישה שילווה את סדרת הטלוויזיה "מתחת לבלטות" שמשודרת בכאן 11, בהגשת שאול אמסטרדמסקי. והפעם: ראיון עם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן. איך ייראה שוק הדיור שלנו בעוד 25 שנה, ואיפה כל האוכלוסייה שתהיה כאן תגור בכלל? ומה הוא עושה כדי שמחירי הנדל"ן לא ימשיכו לטפס ולטפס? מגיש: שאול אמסטרדמסקי; עורך: יונתן כיתאין; הפקה: ליהיא צדוק; עורכת סאונד: רחל רפאלי; תמונה: כאןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שנה וחצי של מלחמה קשה, מאות חללי צה"ל, אלפים רבים של פצועים ואנשי מילואים שקורסים תחת הנטל - החרדים דורשים חוק פטור גורף, עכשיו. בסוף החודש חייב לעבור חוק התקציב, וחלק מהנציגים החרדים מאיימים שבלי אותו חוק שיפטור את החרדים מגיוס, לא יתמכו בתקציב. אז הפעם, אנחנו שוב עם יאיר שרקי על חוק הגיוס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשטראמפ נבחר לכהונה שנייה, הוא הבטיח לסיים את מלחמת רוסיה-אוקראינה בתוך 24 שעות, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. בינתיים, הצדדים נמצאים בהפסקת אש זמנית של 30 יום, שבה מקווה נשיא ארה"ב להשיג הסכם קבע. אחרי שהושפל וגורש מהבית הלבן, נשיא אוקראינה חישב מסלול מחדש והסכים לכל התנאים שהציב בפניו טראמפ. עכשיו, כולם מחכים למהלך הבא של פוטין. הפעם, עם העיתונאית והפרשנית לענייני רוסיה נינו אבסדזה, ננסה להבין מה כל אחד מהמנהיגים רוצה, איך הם מתכננים להשיג את זה – והאם טראמפ באמת יביא שלום לאוקראינה?See omnystudio.com/listener for privacy information.

כבר שנה וחצי שהעיניים שלנו מופנות דרומה לעזה והראש מנסה לפענח מה אנחנו רוצים שיקרה שם וגם מה הם, העזתים, חושבים באמת על המצב, על חמאס ועל העתיד שלהם. אבל מתברר שדווקא אם מרחיקים לאירופה, אפשר לקבל מענה לשאלות האלה. אוהד חמו המריא לברלין, שם, הוא דיבר עם עזתים שבפנים גלויות וללא פחד סיפרו לו על המציאות היומיומית בעזה תחת שלטון חמאס, על ההתנגדות שלהם לשלטון הזה ועל האופן שבו הם רואים את העתיד ואת היחסים עם ישראל. אבל שם, הוא גם שמע מאלה שדווקא אחרי שהגיעו לאירופה התחילו לתמוך בחמאס. אז הפעם, אנחנו בין עזה לברלין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, הודיע על העלאת מכסים על סחורות מסין, מקנדה וממקסיקו (בינתיים) ובכך חידש את מלחמת הסחר הגלובלית שהתחיל בקדנציה הקודמת שלו. בעקבות המהלך הזה ראינו השבוע את הנפילות החדות ביותר בבורסה מאז 2022. העלאת מכסים היא פתרון לכלכלות מתפתחות או למדינות אחרי משבר - זה לא בדיוק המצב של המעצמה הגדולה בעולם. אז מה עומד מאחורי המהלך הזה? מרואיין: ד״ר תומר פדלון, מרצה וחוקר לכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאז שפרצה המלחמה של ישראל בחמאס בעלת הברית הכי גדולה שלנו באזור, מצרים, מתמודדת עם לא מעט בעיות, שממש יכולות לסכן את יציבות המשטר של הנשיא א-סיסי ואת המדינה כולה. אבל לפני שבוע, א-סיסי ניסה לייצר הזדמנות מכל הבעיות האלה והציג תכנית משלו לשיקום רצועת עזה. אז הפעם, אנחנו עם התכניות של מצרים למזרח תיכון חדש. אורחת: ד״ר מירה צורף מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

  ברגע אחד גוף הסיוע ההומניטרי הגדול ביותר בעולם פשוט נסגר, ותקציב עתק של 70 מיליארד דולר בשנה - נעלם. התוצאה המיידית היא פגיעה בעשרות ומאות מיליונים ברחבי העולם, כשגם תעשיית הסיוע העולמית תצטרך לעבור שינוי משמעותי. אבל המהלך הזה של הנשיא טראמפ הוא גם חלק מדרמה גדולה יותר, שעשויה להוביל לשינוי מערך הכוחות העולמי כפי שהכרנו אותו     מגישה: צליל אברהם; עורך: יונתן כיתאין; הפקה: ליהיא צדוק; עורכת סאונד: רחל רפאלי; קרדיט תמונה: Samuel Corum/Sipa USA via Reuters ConnectSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי חודשים רבים של דיבורים על הדחה פוטנציאלית, השר יריב לוין הכריז - מתחילים בהליך להדחת היועצת המשפטית לממשלה. למרות שתוכנן כבר זמן רב, מדובר במהלך חסר תקדים ולא פשוט בכלל שאין לדעת מתי ואיך ייגמר; מהלך שהוא רק חלק משורה ארוכה של חקיקה משפטית ושינויים במערכת המשפט שהממשלה ממשיכה לקדם. הפעם אנחנו עם דפנה ליאל, כתבתנו בכנסת, ועם ד״ר עידו באום, ראש מכון לואיס ברנדייס לחברה כלכלה ודמוקרטיה במכללה למנהל והפרשן המשפטי של דה מרקר, על הדרך הסבוכה להדחת היועמ״שית, ועל מה בכל זאת משיגים בממשלה מהמהלך - גם אם אין הדחה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

חולון מיתגה את עצמה במשך שני העשורים האחרונים כעיר הילדים. אבל מתברר שהמיתוג הזה שברירי וגם כנראה הפיך, כי בשבוע שעבר פורסם אצלנו במהדורה תחקיר על מה שקורה בחולון. מוזיאונים שנסגרים, מינוי שינוי במחלוקת, משאבים רבים שהולכים לקבוצה אחת בעיר וראש עיר חדש שמוביל את השינוי ומסתבך בדרך עם לא מעט תושבים, פעילים ואפילו שחקני תיאטרון. אז הפעם, אנחנו עם יונתן ריגר על התפנית של עיר הילדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני שבוע הצהירו ראש הממשלה ושר הביטחון על מדיניות חדשה: לא נסבול כל איום על העדה הדרוזית בדרום סוריה. יותר מזה, מדינת ישראל תפעיל כוח צבאי, במידת הצורך, כדי להגן עליהם. במקביל, בפרוור של דמשק, החלו עימותים בין מנגנוני הביטחון של צבא סוריה ובין המיעוט הדרוזי. הפעם, אנחנו שואלים מה פשר החיבוק של ישראל את הדרוזים בסוריה, ולמה חלקם בכלל לא מרוצים מזה.   מרואיינים: ד״ר סלים בריק, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה וחוקר את העדה הדרוזית   ד״ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית סוריהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ישראל נמצאת בנקודת זמן קריטית: אין מלחמה פעילה בחמאס, ואין התקדמות בהשבת החטופים – שתי המטרות המרכזיות שהוגדרו עם פרוץ הלחימה, מטרות שהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, חזר עליהן אתמול עם כניסתו לתפקיד. זוהי נקודת זמן שבה שלב א' של העסקה הסתיים, אבל משא ומתן על שלב ב' עדיין לא התחיל - והעיניים כולן נשואות לוושינגטון. הפעם אנחנו עם פרשננו המדיני, ירון אברהם, על הצומת שבו ישראל ניצבת – בין חידוש המלחמה לבין הארכת שלב א' – ועל הכיוון שאליו היא צפויה ללכת.See omnystudio.com/listener for privacy information.