היום מתחילה שנה חדשה בבית הספר: זה רגע מרגש, מתראים עם כולם אחרי החופש הגדול. אלא שהשנה לא מעט תלמידים, וגם מורים- לא יחזרו לבית הספר 'שלהם': עמית דאי ושי-לי אקרמן למשל, שניהם עולים לכיתה יב', וגם המורה, גדעון ריאטי, יתחילו את שנת הלימודים הזו רחוק מהבית, בבתי ספר חדשים- והם לא לבד. הפעם, אחרי שנתיים של מלחמה, ולמרות שגם לצפון וגם לדרום מותר כבר לחזור, אנחנו עם האנשים שאחרי הרבה מחשבה, בחרו להתחיל את שנת הלימודים החדשה רחוק מהבית.

Original title: שנה חדשה, רחוק מהבית

Original description: <p dir="rtl">היום מתחילה שנה חדשה בבית הספר: זה רגע מרגש, מתראים עם כולם אחרי החופש הגדול. אלא שהשנה לא מעט תלמידים, וגם מורים-&nbsp; לא יחזרו לבית הספר 'שלהם': עמית דאי ושי-לי אקרמן למשל, שניהם עולים לכיתה יב', וגם המורה, גדעון ריאטי, יתחילו את שנת הלימודים הזו רחוק מהבית, בבתי ספר חדשים- והם לא לבד. הפעם, אחרי שנתיים של מלחמה, ולמרות שגם לצפון וגם לדרום מותר כבר לחזור, אנחנו עם האנשים שאחרי הרבה מחשבה, בחרו להתחיל את שנת הלימודים החדשה רחוק מהבית.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות האחרונים הבאנו לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם, הפרק הרביעי והאחרון: זה שפינה וזה שפונה.

Original title: התנתקות: זה שפינה וזה שפונה

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות האחרונים הבאנו לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם, הפרק הרביעי והאחרון: זה שפינה וזה שפונה.<br /><br /></p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אנו כאן ביום שישי במיוחד עם משהו מיוחד. השבוע עלה ב-N12 פודקאסט חדש בשם ״מצב האזנה״, פודקאסט שבו עמית סגל פרשננו ישוחח בכל שבוע עם אישיות אחרת. השבוע עלה הפרק הראשון, שיחה פתוחה וכנה של עמית עם העיתונאי דן מרגלית. אתמול הריאיון הזה הפך לריאיון האחרון שהעניק מרגלית שהלך לעולמו בגיל 87. אז הבוקר, אנחנו מעלים כאן את השיחה הזו - לזכרו.

Original title: מצב האזנה: הראיון האחרון של דן מרגלית

Original description: <p dir="rtl">אנחנו כאן ביום שישי באופן מיוחד, עם משהו מיוחד. השבוע עלה ב-N12 פודקאסט חדש בשם ״מצב האזנה״, פודקאסט שבו עמית סגל פרשננו ישוחח בכל שבוע עם אישיות אחרת. השבוע עלה הפרק הראשון, שיחה פתוחה וכנה של עמית עם העיתונאי דן מרגלית. אתמול הריאיון הזה הפך לריאיון האחרון שהעניק מרגלית שהלך לעולמו בגיל 87. אז הבוקר,&nbsp; אנחנו מעלים כאן את השיחה הזו - לזכרו.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

טכנולוגיית הבינה המלאכותית מבוססת בעיקר על שבבים חזקים ומתקדמים מחברת NVIDIA האמריקאית. נשיא ארה"ב אסר למכור שבבים אלו לסין, אך שינה את דעתו. דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומייסד בית הספר ג'אמפסטארט AI, ידבר על המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסין על עתיד הבינה המלאכותית.

Original title: מלחמת ה-AI של המעצמות

Original description: <p dir="rtl">טכנולוגית ה-AI מתבססת בראש ובראשונה על שבבים חזקים ומתקדמים, שמקורם במפעל אחר - חברת NVIDIA האמריקאית. שבבים שנשיא ארה״ב אסר למכור לסין - אבל אז, שינה את דעתו. הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט ״בזמן שעבדתם״ ומייסד בית הספר ג׳אמפסטארט AI - עם המלחמה הטכנולוגית בין ארה״ב לסין על עתיד הבינה המלאכותית.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מה היה קורה אם ישראל הייתה מתנהלת כחברה עסקית שחייבת לחשוב קדימה? הפעם אנחנו עם פרופ׳ יוג׳ין קנדל - יו״ר ומייסד של ISFI, המכון האסטרטגי לעתיד ישראל, ועם השותף המייסד במכון, רון צור, היום גם מנכ"ל חברת הייעוץ Sparks. הם בחנו את המספרים והמגמות, וזיהו, לדעתם, בעיה קיומית במודל הכלכלי־חברתי של ישראל. בשנתיים האחרונות הם גיבשו את תוכנית "אלומות", שמציעה שינוי רדיקלי אבל יצירתי בשיטת הממשל – שינוי שלדעתם הוא הכרחי כדי להבטיח את עתידה של המדינה.

Original title: מודל ישראלי חדש

Original description: <p dir="rtl">מה היה קורה אם ישראל הייתה מתנהלת כחברה עסקית שחייבת לחשוב קדימה? הפעם אנחנו עם פרופ׳ יוג׳ין קנדל - יו״ר ומייסד של<strong> </strong>ISFI<strong>, </strong>המכון האסטרטגי לעתיד ישראל, ועם השותף המייסד במכון, רון צור, היום גם מנכ"ל חברת הייעוץ Sparks. הם בחנו את המספרים והמגמות, וזיהו, לדעתם, בעיה קיומית במודל הכלכלי־חברתי של ישראל. בשנתיים האחרונות הם גיבשו את תוכנית "אלומות", שמציעה שינוי רדיקלי אבל יצירתי בשיטת הממשל &ndash; שינוי שלדעתם הוא הכרחי כדי להבטיח את עתידה של המדינה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

כשמדברים על חוק הגיוס או חוק ההשתמטות, מדברים על הסדר "תורתו אומנותו" ובחורי הישיבות. אבל יש קבוצה גדולה של חרדים ב"ישיבות נושרים" שלא לומדים באמת. הם נשמעים כמו מועמדים טובים לגיוס, אך לא מגיעים לבקו"ם. הכתב אלי הירשמן פגש צעירים אלה ושמע אמירות שמקוממות את הציבור המתגייס, שגרמו לסערה בציבור החרדי ולשינוי בטון בקרב חלק ממנהיגיו, הקוראים לשמור לא רק על לומדי התורה, אלא גם על צעירים כאלה. הפעם אנחנו עם החרדים שלא לומדים וגם לא מתגייסים.

Original title: לא לומדים ולא מתגייסים

Original description: <p dir="rtl">כשמדברים על סוגיית חוק הגיוס, או חוק ההשתמטות, מדברים על הסדר "תורתו אומנותו" ובחורי הישיבות. אבל יש קבוצה גדולה של חרדים שנמצאים במה שנקרא "ישיבות נושרים", ולמעשה לא באמת לומדים. על פניו הם נשמעים כמו מועמדים טובים לגיוס, אבל הם עדיין לא מגיעים לבקו"ם. כתבנו אלי הירשמן פגש את הצעירים הללו ושמע מהם אמירות שמקוממות רבים בציבור המתגייס. אבל אלה, הובילו גם לסערה בציבור החרדי ולשינוי הטון בקרב חלק מנהיגיו החרדי, שעכשיו קוראים לא רק לשמור על לומדי התורה, אלא גם על צעירים כאלה. אז הפעם אנחנו עם החרדים שלא לומדים, אבל גם לא מתגייסים.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני כשבועיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז חגיגית על הקמת שכונת E1: שכונה שתקום בין מעלה אדומים לירושלים, ותכלול למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות. אבל זו לא הפעם הראשונה בה הוכרזו תוכניות בנייה באזור: יותר משלושה עשורים מנסות ממשלות ישראל להכריז על בנייה באותו השטח השנוי במחלוקת, מהלך שהעולם פעם אחר פעם מסרב לתת לו יד; מהלך שאם ייצא לפועל, עלול לפצל את הגדה המערבית. הפעם אנחנו עם ד״ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין אוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, ועם השאלה - האם הפעם יצליחו לבנות ב-E1? מה ההשלכות המדיניות, ומה המטרה של המהלך?

Original title: המסמר בארון המדינה הפלסטינית

Original description: <p dir="rtl">לפני כשבועיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז חגיגית על הקמת שכונת E1: שכונה שתקום בין מעלה אדומים לירושלים, ותכלול למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות. אבל זו לא הפעם הראשונה בה הוכרזו תוכניות בנייה באזור: יותר משלושה עשורים מנסות ממשלות ישראל להכריז על בנייה באותו השטח השנוי במחלוקת, מהלך שהעולם פעם אחר פעם מסרב לתת לו יד; מהלך שאם ייצא לפועל, עלול לפצל את הגדה המערבית.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם ד״ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין אוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, ועם השאלה - האם הפעם יצליחו לבנות ב-E1? מה ההשלכות המדיניות, ומה המטרה של המהלך?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני 20 שנה התנתקה מדינת ישראל מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי 21 יישובים בעזה וארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, וקרעים אלו עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד "התנתקות". הפעם, בפרק השלישי: שכונת הקרווילות האחרונה.

Original title: התנתקות: שכונת הקרוויליות האחרונה

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם, בפרק השלישי: שכונת הקרווילות האחרונה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אירופה כולה מתמודדת עם גלי חום שהופכים תכופים וקיצוניים יותר בכל שנה - ועם מעט מאוד מזגנים להתנחם בהם. בצרפת, המצב קשה במיוחד. עד כדי כך שהשאלה אם למזג את צרפת הפכה לשאלה פוליטית, מעמדית, חברתית - שאלה שמצליחה לפלג את הרפובליקה. הפעם אנחנו עם ד״ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS - עם הקרב הצרפתי הגדול, על המזגן.

Original title: מזגן צרפתי

Original description: <p dir="rtl">אירופה כולה מתמודדת עם גלי חום שהופכים תכופים וקיצוניים יותר בכל שנה - ועם מעט מאוד מזגנים להתנחם בהם. בצרפת, המצב קשה במיוחד. עד כדי כך שהשאלה אם למזג את צרפת הפכה לשאלה פוליטית, מעמדית, חברתית - שאלה שמצליחה לפלג את הרפובליקה. הפעם אנחנו עם ד״ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS - עם הקרב הצרפתי הגדול, על המזגן. &nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

כשטראמפ הבטיח שלום ולא מלחמות, כיוון לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה. בשבוע האחרון הגביר מאמץ, נפגש עם פוטין (ראשון מאז הפלישה) וזלנסקי (בחליפה). הקרבות נמשכים, אירופה לוחצת, סיום המלחמה לא ברור. האם הצהרות יהפכו להסכם? או שהשלום רחוק?

Original title: כשזלנסקי לבש חליפה

Original description: <p dir="rtl">כשדונלד טראמפ חזר לבית הלבן הוא הבטיח לעשות שלום ולא לעשות מלחמות, וכיוון בין השאר לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע האחרון הוא הגביר את המאמץ להגיע להישג הזה עם פגישות עם פוטין שהגיע לבית הלבן לראשונה מאז פלש לאוקראינה, ועם זלנסקי שהפעם הסכים ללבוש חליפה, ככל הנראה כדי לרצות את טראמפ. כל זה, כשהקרבות נמשכים, כשמנהיגי אירופה לוחצים לקחת את האינטרסים שלהם בחשבון וכשבכלל לא ברור באילו תנאים אפשר לסיים את המלחמה הזאת. אז הפעם בעזרת נינו אבסדזה, פרשנית לענייני רוסיה והסביבה, נשאל האם ההצהרות והמחוות יכולות להפוך להסכם אמיתי, או שהדרך לשלום רוסי-אוקראיני עוד רחוקה מאוד.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מזה שנים סובלת מערכת החינוך הישראלית ממחסור חמור של כיתות. גורמי המקצוע מנסים להבין מהו הפער, איך זה קורה שלמרות תקציב מיליארדים בשנה עדיין חסרות כיתות, ואיך ההון לבניית כיתות חדשות הולך לאיבוד. זה סיפור במסדרונות בתי הספר שמתחיל במסדרונות משרד האוצר. אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי שערך תחקיר במסגרת ״המבקר״. התחקיר העלה מסקנות מעניינות בנוגע לשאלה: לאן נעלמו הכספים לבניית כיתות חדשות?

Original title: לאן נעלמו הכיתות?

Original description: <p dir="rtl">כבר שנים שמערכת החינוך הישראלית סובלת ממחסור חמור של כיתות. פעם אחר פעם גורמי המקצוע מנסים להבין מהו הפער, איך זה קורה שלמרות שיש תקציב של מיליארדים בשנה עדיין חסרות כיתות, ואיך זה שההון שמוקצב לבניית כיתות חדשות בכל שנה פשוט הולך לאיבוד. זה סיפור שעובר במסדרונות בתי הספר - אבל מתחיל בעצם במסדרונות של משרד האוצר.</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי שערך תחקיר בנושא במסגרת הפינה שלו במהדורה המרכזית, ״המבקר״. התחקיר שלו העלה כמה מסקנות די מעניינות בנוגע לשאלה הגדולה: לאן נעלמו הכספים לבניית כיתות חדשות?</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

ביום ה־680 למלחמה הוכרז על "יום העצירה" &ndash; יום שבו קיוו במטה המשפחות, יחד עם אלפים שיצאו לרחובות, שהמדינה והמלחמה יעצרו. אבל איך מודדים הצלחה של מחאה כזו? הפעם אנחנו עם גיל דיקמן, ממובילי מאבק המשפחות, ועם רחל עזריה &ndash; מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים", ח"כית לשעבר ומחברת הספר "המדריכה למהפכה" &ndash; ועם השאלה: האם יום העצירה יכול להניע גם לפעולה?ראה omnystudio.com/listener למידע על פרטיות.

Original title: מה השיג יום העצירה?

Original description: <p dir="rtl">ביום ה־680 למלחמה הוכרז על "יום העצירה" &ndash; יום שבו קיוו במטה המשפחות, יחד עם אלפים שיצאו לרחובות, שהמדינה והמלחמה יעצרו. אבל איך מודדים הצלחה של מחאה כזו? הפעם אנחנו עם גיל דיקמן, ממובילי מאבק המשפחות, ועם רחל עזריה &ndash; מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים", ח"כית לשעבר ומחברת הספר "<em>המדריכה למהפכה"</em> &ndash; ועם השאלה: האם יום העצירה יכול להניע גם לפעולה?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

20 years ago, the State of Israel disengaged from a territory it had been present in for 38 years. The disengagement plan from Gaza included the evacuation of 21 settlements in Gaza and four more in northern Samaria. It tore the country apart in many ways, and these are tears that have not fully healed even today. In the coming weeks, we will bring here every Sunday the special project of One a Day - "Disengagement". This time in the second episode: The fracture of religious Zionism. Guests: Yair Sheleg, journalist at Makor Rishon and research fellow at the Shalom Hartman Institute, and Amit Segal, the political commentator of News 12. See omnystudio.com/listener for privacy information.

Original title: התנתקות: השבר של הציונות הדתית

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק השני: השבר של הציונות הדתית.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אורחים: יאיר שלג, עיתונאי במקור ראשון ועמית מחקר במכון שלום הרטמן ועמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

חבר הכנסת חנוך מילביצקי, יו״ר ועדת הכספים החדש, נחקר בחשד לאונס ולהדחת עדה. הסיפור הזה הוא בין היתר סיפור פוליטי, אבל מאחוריו מסתתר קשר ארוך לקהילה שנויה במחלוקת, טענות על פגיעה שיטתית בנשים, ותפקיד מפתח שמילביצקי מילא בהגנה על מנהיגיה. הפעם אנחנו עם עמרי מניב שיספר לנו על הקשר בין מילביצקי לתנועת "בני ברוך - קבלה לעם", איך קרה שהוא נחקר בחשד לאונס, ומדוע למרות הכל הוא מונה לעמוד בראש אחת הועדות החשובות ביותר בכנסת, עם גיבוי מלא של הליכוד.

Original title: פרשת מילביצקי

Original description: <p dir="rtl">ח״כ חנוך מילביצקי, יו״ר ועדת הכספים החדש, נמצא במרכז חקירה בחשד לאונס ולהדחת עדה. הסיפור הזה הוא בין היתר סיפור פוליטי, אבל מאחוריו מסתתר קשר ארוך לקהילה שנויה במחלוקת, טענות על פגיעה שיטתית בנשים, ותפקיד מפתח שמילביצקי מילא בהגנה על מנהיגיה. הפעם אנחנו עם עמרי מניב שיספר לנו על הקשר בין מילביצקי לתנועת "בני ברוך - קבלה לעם", איך קרה שהוא נחקר בחשד לאונס, ומדוע למרות הכל הוא מונה לעמוד בראש אחת הועדות החשובות ביותר בכנסת, עם גיבוי מלא של הליכוד.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

In recent days, events have occurred that may seem contradictory: a sharp clash between the Minister of Defense and the Chief of Staff, a cabinet meeting where the conquest of Gaza was decided, a report that Israel is considering sending the negotiating team to Qatar, and the publication of a horrifying report by the Ministry of Health on the condition of the hostages. This time, we are with our political correspondent Yaron Abraham, and together we will try to connect the dots and learn what might actually link the various developments and what can be learned from them about Israel's war policy against Hamas, which currently seems more confusing than ever.

Original title: מה התוכנית של נתניהו?

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים התרחשו אירועים שעשויים להיראות סותרים: עימות חריף בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל, ישיבת קבינט שבה הוחלט על כיבוש עזה, דיווח שישראל בכלל שוקלת לשלוח את צוות המו"מ לקטאר ופירסום דו"ח מחריד של משרד הבריאות על מצב החטופים. הפעם, אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם,&nbsp; ויחד ננסה לחבר את החוטים וללמוד מה דווקא כן עשוי לקשור בין ההתפתחויות השונות ומה אפשר ללמוד מהן על מדיניות המלחמה של ישראל בחמאס, שנראית כרגע מעורפלת מתמיד.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.

Original title: המכסים של טראמפ

Original description: <p dir="rtl">בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

بدأ كل شيء في التسعينيات، عندما اقتحم فرع اقتصادي جديد ساحة السلع الفاخرة - جلود التماسيح. نما الطلب في جميع أنحاء العالم، وفي إسرائيل أيضًا، وجد البعض فرصة. أنشأ اثنان من رواد الأعمال المحليين مزرعة تماسيح في فصايل، والتي أصبحت على مر السنين موقعًا سياحيًا شهيرًا في غور الأردن. ولكن بمرور الوقت، تم إهمال المزرعة، وتوقفت السياحة، وأصبحت المزرعة مصدر إزعاج لسكان المنطقة، وخطر حقيقي. في الأسبوع الماضي، تم التوقيع على القضية: في عملية ليلية، دخلت قوات حرس الحدود والإدارة المدنية وسلطة الطبيعة والحدائق إلى المزرعة دون علم مالكها. عندما طلع الصباح، كان الفعل قد أصبح أمرًا واقعًا. هذه المرة نحن مع مراسلنا، يغال موسكو، حول النهاية الحزينة للمزرعة في فصايل - مقتل 270 تمساحًا بالرصاص، بموافقة الدولة وإشرافها.

Original title: הסוף של חוות התנינים

Original description: <p dir="rtl">הכל התחיל בשנות ה־90, כשענף כלכלי חדש פרץ לזירת מוצרי היוקרה &ndash; עורות תנין. הביקוש הלך וגדל ברחבי העולם, וגם בישראל נמצאו מי שראו הזדמנות. שני יזמים מקומיים הקימו בפצאל חוות תנינים, שהפכה עם השנים לאתר תיירות פופולרי בבקעת הירדן. אלא שבחלוף הזמן החווה הוזנחה, התיירות פסקה והחווה הפכה למטרד עבור תושבי האזור, ולסכנה של ממש. בשבוע שעבר נחתמה הפרשה: במבצע לילי&nbsp;נכנסו לחווה כוחות מג"ב, המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים, מבלי שבעליה ידע. כשהבוקר עלה, המעשה כבר היה לעובדה מוגמרת.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם כתבנו, יגאל מוסקו, על סופה העצוב של החווה בפצאל &ndash; הרג של 270 תנינים שנורו למוות, באישור ובפיקוח המדינה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

20 שנה לפני, מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק הראשון: המאבק של שרון. אורחים: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ואסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות.

Original title: התנתקות: המאבק של שרון

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק הראשון: המאבק של שרון.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אורחים: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ואסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

يمكن الإشارة إلى اختلافات عديدة بين ولاية ترامب الأولى كرئيس للولايات المتحدة وولاية ثانية، وأحد أبرزها هو موقفه العدواني تجاه وسائل الإعلام. إذا اكتفى في الماضي بالصراخ "أخبار كاذبة"، فهو اليوم يتبنى خطًا أكثر حدة: بالإضافة إلى امتلاك وسائل الإعلام الخاصة به، فإنه يرهب وكالات الأنباء، ويقاضي آخرين، بل ويلغي التمويل للبث العام الأمريكي - الذي هو على وشك الإغلاق. هذه المرة، نحن مع دكتور إيلي كوك، رئيس برنامج الدراسات الأمريكية في جامعة حيفا، في حديث عن حرب ترامب على وسائل الإعلام الأمريكية - التي غالبًا ما تنهار تحت التهديد. انظر omnystudio.com/listener للحصول على معلومات الخصوصية.

Original title: טראמפ נגד התקשורת

Original description: <p dir="rtl">אפשר להצביע על לא מעט הבדלים בין כהונתו הראשונה של טראמפ כנשיא ארה״ב לבין כהונתו השנייה, ואחד הבולטים שבהם הוא הגישה הלוחמנית שלו כלפי התקשורת. אם בעבר הסתפק בקריאות ״פייק ניוז״, היום הוא נוקט בקו חריף הרבה יותר: לצד בעלות על כלי תקשורת משלו, הוא מהלך אימים על גופי חדשות, תובע אחרים, ואפילו מבטל את המימון לשידור הציבורי האמריקני - שעומד על סף סגירה.&nbsp;</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם ד״ר אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארה״ב באוניברסיטת חיפה, בשיחה על המלחמה של טראמפ בתקשורת האמריקנית - שמתקפלת לא פעם תחת האיום.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

דיווחים מלשכת ראש הממשלה מצביעים על החלטה לכבוש את רצועת עזה. לא ברור אם מדובר באמת מלאה, חלקית או טקטיקת משא ומתן. למהלך כזה השלכות כבדות על החטופים, פעילות צה"ל, אזרחי הרצועה וישראל. ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל על משמעות כיבוש מלא של עזה, ההשלכות הצבאיות וההומניטריות והמחיר שישראל עלולה לשלם.

Original title: המשמעות של כיבוש עזה

Original description: <p dir="rtl">מסביבת ראש הממשלה יוצאים דיווחים שלפיהם הוחלט לכבוש את רצועת עזה. קשה לומר אם הם מבטאים אמת מלאה, חלקית או שמדובר בטקטיקת משא ומתן, כך או כך, ברור שלמהלך כזה יהיו השלכות כבדות על מצבם של החטופים, על פעילותו של צה"ל בשטח, וגם על האזרחים ברצועה ובישראל. אז הפעם בעזרת ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל מה באמת המשמעות של כיבוש מלא של עזה? מה כרוך במהלך כזה מבחינה צבאית והומניטרית, ומה המחיר שישראל עלולה לשלם?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>