כשטראמפ הבטיח שלום ולא מלחמות, כיוון לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה. בשבוע האחרון הגביר מאמץ, נפגש עם פוטין (ראשון מאז הפלישה) וזלנסקי (בחליפה). הקרבות נמשכים, אירופה לוחצת, סיום המלחמה לא ברור. האם הצהרות יהפכו להסכם? או שהשלום רחוק?

Original title: כשזלנסקי לבש חליפה

Original description: <p dir="rtl">כשדונלד טראמפ חזר לבית הלבן הוא הבטיח לעשות שלום ולא לעשות מלחמות, וכיוון בין השאר לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע האחרון הוא הגביר את המאמץ להגיע להישג הזה עם פגישות עם פוטין שהגיע לבית הלבן לראשונה מאז פלש לאוקראינה, ועם זלנסקי שהפעם הסכים ללבוש חליפה, ככל הנראה כדי לרצות את טראמפ. כל זה, כשהקרבות נמשכים, כשמנהיגי אירופה לוחצים לקחת את האינטרסים שלהם בחשבון וכשבכלל לא ברור באילו תנאים אפשר לסיים את המלחמה הזאת. אז הפעם בעזרת נינו אבסדזה, פרשנית לענייני רוסיה והסביבה, נשאל האם ההצהרות והמחוות יכולות להפוך להסכם אמיתי, או שהדרך לשלום רוסי-אוקראיני עוד רחוקה מאוד.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מזה שנים סובלת מערכת החינוך הישראלית ממחסור חמור של כיתות. גורמי המקצוע מנסים להבין מהו הפער, איך זה קורה שלמרות תקציב מיליארדים בשנה עדיין חסרות כיתות, ואיך ההון לבניית כיתות חדשות הולך לאיבוד. זה סיפור במסדרונות בתי הספר שמתחיל במסדרונות משרד האוצר. אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי שערך תחקיר במסגרת ״המבקר״. התחקיר העלה מסקנות מעניינות בנוגע לשאלה: לאן נעלמו הכספים לבניית כיתות חדשות?

Original title: לאן נעלמו הכיתות?

Original description: <p dir="rtl">כבר שנים שמערכת החינוך הישראלית סובלת ממחסור חמור של כיתות. פעם אחר פעם גורמי המקצוע מנסים להבין מהו הפער, איך זה קורה שלמרות שיש תקציב של מיליארדים בשנה עדיין חסרות כיתות, ואיך זה שההון שמוקצב לבניית כיתות חדשות בכל שנה פשוט הולך לאיבוד. זה סיפור שעובר במסדרונות בתי הספר - אבל מתחיל בעצם במסדרונות של משרד האוצר.</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי שערך תחקיר בנושא במסגרת הפינה שלו במהדורה המרכזית, ״המבקר״. התחקיר שלו העלה כמה מסקנות די מעניינות בנוגע לשאלה הגדולה: לאן נעלמו הכספים לבניית כיתות חדשות?</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

ביום ה־680 למלחמה הוכרז על "יום העצירה" &ndash; יום שבו קיוו במטה המשפחות, יחד עם אלפים שיצאו לרחובות, שהמדינה והמלחמה יעצרו. אבל איך מודדים הצלחה של מחאה כזו? הפעם אנחנו עם גיל דיקמן, ממובילי מאבק המשפחות, ועם רחל עזריה &ndash; מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים", ח"כית לשעבר ומחברת הספר "המדריכה למהפכה" &ndash; ועם השאלה: האם יום העצירה יכול להניע גם לפעולה?ראה omnystudio.com/listener למידע על פרטיות.

Original title: מה השיג יום העצירה?

Original description: <p dir="rtl">ביום ה־680 למלחמה הוכרז על "יום העצירה" &ndash; יום שבו קיוו במטה המשפחות, יחד עם אלפים שיצאו לרחובות, שהמדינה והמלחמה יעצרו. אבל איך מודדים הצלחה של מחאה כזו? הפעם אנחנו עם גיל דיקמן, ממובילי מאבק המשפחות, ועם רחל עזריה &ndash; מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים", ח"כית לשעבר ומחברת הספר "<em>המדריכה למהפכה"</em> &ndash; ועם השאלה: האם יום העצירה יכול להניע גם לפעולה?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

20 years ago, the State of Israel disengaged from a territory it had been present in for 38 years. The disengagement plan from Gaza included the evacuation of 21 settlements in Gaza and four more in northern Samaria. It tore the country apart in many ways, and these are tears that have not fully healed even today. In the coming weeks, we will bring here every Sunday the special project of One a Day - "Disengagement". This time in the second episode: The fracture of religious Zionism. Guests: Yair Sheleg, journalist at Makor Rishon and research fellow at the Shalom Hartman Institute, and Amit Segal, the political commentator of News 12. See omnystudio.com/listener for privacy information.

Original title: התנתקות: השבר של הציונות הדתית

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק השני: השבר של הציונות הדתית.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אורחים: יאיר שלג, עיתונאי במקור ראשון ועמית מחקר במכון שלום הרטמן ועמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

חבר הכנסת חנוך מילביצקי, יו״ר ועדת הכספים החדש, נחקר בחשד לאונס ולהדחת עדה. הסיפור הזה הוא בין היתר סיפור פוליטי, אבל מאחוריו מסתתר קשר ארוך לקהילה שנויה במחלוקת, טענות על פגיעה שיטתית בנשים, ותפקיד מפתח שמילביצקי מילא בהגנה על מנהיגיה. הפעם אנחנו עם עמרי מניב שיספר לנו על הקשר בין מילביצקי לתנועת "בני ברוך - קבלה לעם", איך קרה שהוא נחקר בחשד לאונס, ומדוע למרות הכל הוא מונה לעמוד בראש אחת הועדות החשובות ביותר בכנסת, עם גיבוי מלא של הליכוד.

Original title: פרשת מילביצקי

Original description: <p dir="rtl">ח״כ חנוך מילביצקי, יו״ר ועדת הכספים החדש, נמצא במרכז חקירה בחשד לאונס ולהדחת עדה. הסיפור הזה הוא בין היתר סיפור פוליטי, אבל מאחוריו מסתתר קשר ארוך לקהילה שנויה במחלוקת, טענות על פגיעה שיטתית בנשים, ותפקיד מפתח שמילביצקי מילא בהגנה על מנהיגיה. הפעם אנחנו עם עמרי מניב שיספר לנו על הקשר בין מילביצקי לתנועת "בני ברוך - קבלה לעם", איך קרה שהוא נחקר בחשד לאונס, ומדוע למרות הכל הוא מונה לעמוד בראש אחת הועדות החשובות ביותר בכנסת, עם גיבוי מלא של הליכוד.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

In recent days, events have occurred that may seem contradictory: a sharp clash between the Minister of Defense and the Chief of Staff, a cabinet meeting where the conquest of Gaza was decided, a report that Israel is considering sending the negotiating team to Qatar, and the publication of a horrifying report by the Ministry of Health on the condition of the hostages. This time, we are with our political correspondent Yaron Abraham, and together we will try to connect the dots and learn what might actually link the various developments and what can be learned from them about Israel's war policy against Hamas, which currently seems more confusing than ever.

Original title: מה התוכנית של נתניהו?

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים התרחשו אירועים שעשויים להיראות סותרים: עימות חריף בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל, ישיבת קבינט שבה הוחלט על כיבוש עזה, דיווח שישראל בכלל שוקלת לשלוח את צוות המו"מ לקטאר ופירסום דו"ח מחריד של משרד הבריאות על מצב החטופים. הפעם, אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם,&nbsp; ויחד ננסה לחבר את החוטים וללמוד מה דווקא כן עשוי לקשור בין ההתפתחויות השונות ומה אפשר ללמוד מהן על מדיניות המלחמה של ישראל בחמאס, שנראית כרגע מעורפלת מתמיד.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.

Original title: המכסים של טראמפ

Original description: <p dir="rtl">בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

بدأ كل شيء في التسعينيات، عندما اقتحم فرع اقتصادي جديد ساحة السلع الفاخرة - جلود التماسيح. نما الطلب في جميع أنحاء العالم، وفي إسرائيل أيضًا، وجد البعض فرصة. أنشأ اثنان من رواد الأعمال المحليين مزرعة تماسيح في فصايل، والتي أصبحت على مر السنين موقعًا سياحيًا شهيرًا في غور الأردن. ولكن بمرور الوقت، تم إهمال المزرعة، وتوقفت السياحة، وأصبحت المزرعة مصدر إزعاج لسكان المنطقة، وخطر حقيقي. في الأسبوع الماضي، تم التوقيع على القضية: في عملية ليلية، دخلت قوات حرس الحدود والإدارة المدنية وسلطة الطبيعة والحدائق إلى المزرعة دون علم مالكها. عندما طلع الصباح، كان الفعل قد أصبح أمرًا واقعًا. هذه المرة نحن مع مراسلنا، يغال موسكو، حول النهاية الحزينة للمزرعة في فصايل - مقتل 270 تمساحًا بالرصاص، بموافقة الدولة وإشرافها.

Original title: הסוף של חוות התנינים

Original description: <p dir="rtl">הכל התחיל בשנות ה־90, כשענף כלכלי חדש פרץ לזירת מוצרי היוקרה &ndash; עורות תנין. הביקוש הלך וגדל ברחבי העולם, וגם בישראל נמצאו מי שראו הזדמנות. שני יזמים מקומיים הקימו בפצאל חוות תנינים, שהפכה עם השנים לאתר תיירות פופולרי בבקעת הירדן. אלא שבחלוף הזמן החווה הוזנחה, התיירות פסקה והחווה הפכה למטרד עבור תושבי האזור, ולסכנה של ממש. בשבוע שעבר נחתמה הפרשה: במבצע לילי&nbsp;נכנסו לחווה כוחות מג"ב, המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים, מבלי שבעליה ידע. כשהבוקר עלה, המעשה כבר היה לעובדה מוגמרת.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם כתבנו, יגאל מוסקו, על סופה העצוב של החווה בפצאל &ndash; הרג של 270 תנינים שנורו למוות, באישור ובפיקוח המדינה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

20 שנה לפני, מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק הראשון: המאבק של שרון. אורחים: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ואסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות.

Original title: התנתקות: המאבק של שרון

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק הראשון: המאבק של שרון.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אורחים: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ואסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

يمكن الإشارة إلى اختلافات عديدة بين ولاية ترامب الأولى كرئيس للولايات المتحدة وولاية ثانية، وأحد أبرزها هو موقفه العدواني تجاه وسائل الإعلام. إذا اكتفى في الماضي بالصراخ "أخبار كاذبة"، فهو اليوم يتبنى خطًا أكثر حدة: بالإضافة إلى امتلاك وسائل الإعلام الخاصة به، فإنه يرهب وكالات الأنباء، ويقاضي آخرين، بل ويلغي التمويل للبث العام الأمريكي - الذي هو على وشك الإغلاق. هذه المرة، نحن مع دكتور إيلي كوك، رئيس برنامج الدراسات الأمريكية في جامعة حيفا، في حديث عن حرب ترامب على وسائل الإعلام الأمريكية - التي غالبًا ما تنهار تحت التهديد. انظر omnystudio.com/listener للحصول على معلومات الخصوصية.

Original title: טראמפ נגד התקשורת

Original description: <p dir="rtl">אפשר להצביע על לא מעט הבדלים בין כהונתו הראשונה של טראמפ כנשיא ארה״ב לבין כהונתו השנייה, ואחד הבולטים שבהם הוא הגישה הלוחמנית שלו כלפי התקשורת. אם בעבר הסתפק בקריאות ״פייק ניוז״, היום הוא נוקט בקו חריף הרבה יותר: לצד בעלות על כלי תקשורת משלו, הוא מהלך אימים על גופי חדשות, תובע אחרים, ואפילו מבטל את המימון לשידור הציבורי האמריקני - שעומד על סף סגירה.&nbsp;</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם ד״ר אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארה״ב באוניברסיטת חיפה, בשיחה על המלחמה של טראמפ בתקשורת האמריקנית - שמתקפלת לא פעם תחת האיום.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

דיווחים מלשכת ראש הממשלה מצביעים על החלטה לכבוש את רצועת עזה. לא ברור אם מדובר באמת מלאה, חלקית או טקטיקת משא ומתן. למהלך כזה השלכות כבדות על החטופים, פעילות צה"ל, אזרחי הרצועה וישראל. ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל על משמעות כיבוש מלא של עזה, ההשלכות הצבאיות וההומניטריות והמחיר שישראל עלולה לשלם.

Original title: המשמעות של כיבוש עזה

Original description: <p dir="rtl">מסביבת ראש הממשלה יוצאים דיווחים שלפיהם הוחלט לכבוש את רצועת עזה. קשה לומר אם הם מבטאים אמת מלאה, חלקית או שמדובר בטקטיקת משא ומתן, כך או כך, ברור שלמהלך כזה יהיו השלכות כבדות על מצבם של החטופים, על פעילותו של צה"ל בשטח, וגם על האזרחים ברצועה ובישראל. אז הפעם בעזרת ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל מה באמת המשמעות של כיבוש מלא של עזה? מה כרוך במהלך כזה מבחינה צבאית והומניטרית, ומה המחיר שישראל עלולה לשלם?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

757 days have passed since the start of the war, and the hostages are still in Gaza. In recent days, Hamas has released new videos showing Avitar David and Rom Braslavski in a difficult physical and mental state. Alongside the videos, changes have been taking place in the political arena in recent days: the Trump administration is signaling a change of direction, and in Prime Minister Netanyahu's environment, statements are being heard about a renewed occupation of the Gaza Strip, which may include fighting even in areas where, according to estimates, hostages are being held. This time we are with Professor Yuval Held, an expert in the physiology of the human body in extreme and stressful situations, and with our envoy in Washington - Barak Ravid, on the state of negotiations for the release of the hostages.

Original title: מי יקבע את גורל החטופים?

Original description: <p dir="rtl">669 ימים עברו מאז תחילת המלחמה, והחטופים עדיין בעזה. בימים האחרונים הפיץ חמאס סרטונים חדשים, בהם נראים אביתר דוד ורום ברסלבסקי במצב גופני ונפשי קשה. במקביל לסרטונים, מתרחשים בימים האחרונים שינויים בזירה המדינית: ממשל טראמפ מאותת על שינוי כיוון, ובסביבת ראש הממשלה נתניהו נשמעות אמירות על כיבוש מחדש של רצועת עזה, שעשוי לכלול לחימה גם באזורים שבהם, לפי ההערכות, מוחזקים חטופים. הפעם אנחנו עם פרופ' יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של גוף האדם במצבי קיצון ולחץ, ועם שליחנו בוושינגטון- ברק רביד, על מצב המשא ומתן לשחרור החטופים.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

למרות התחושה שהבחירות בישראל אינסופיות, מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה תמונה מפתיעה: בניגוד למה שחשבנו, ביחס לעולם - אנחנו דווקא לא בוחרים מספיק. הפעם אנחנו עם ד״ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על ההסבר ללמה אנחנו לא בוחרים מספיק, ומה המשמעות של זה עבור הדמוקרטיה הישראלית?

Original title: אין מספיק בחירות

Original description: <p dir="rtl">על אף התחושה שהבחירות בישראל הן בלתי נגמרות, מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף תמונה מפתיעה: בניגוד למה שחשבנו, ביחס לעולם - אנחנו דווקא לא בוחרים מספיק. הפעם אנחנו עם ד״ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על ההסבר ללמה אנחנו לא בוחרים מספיק, ומה המשמעות של זה עבור הדמוקרטיה הישראלית?&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

ישראל היא אמנם מעצמה של מצוינות מדעית, אבל ככל שהמלחמה נמשכת, המעמד שלה בעולם נפגע, ואפשר כבר להרגיש את ההשלכות באקדמיה: מימון מענקים וחילופי סטודנטים מתבטלים, ועכשיו גם הסכנה לאבד את הזכות להיות חלק מתוכנית הדגל Horizon של האיחוד האירופי למצוינות מחקרית, בה ישראל מצטיינת. הפעם, אנחנו עם פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, סגנית נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ואחראית על הקשרים הבינלאומיים, על המשבר באקדמיה הישראלית.

Original title: המלחמה של האקדמיה

Original description: <p dir="rtl">ישראל היא אמנם מעצמה של מצוינות מדעית, אבל ככל שהמלחמה נמשכת, המעמד שלה בעולם נפגע, ואפשר כבר להרגיש את ההשלכות באקדמיה: מימון מענקים וחילופי סטודנטים מתבטלים, ועכשיו גם הסכנה לאבד את הזכות להיות חלק מתוכנית הדגל Horizon של האיחוד האירופי למצוינות מחקרית, בה ישראל מצטיינת. הפעם, אנחנו עם פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, סגנית נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ואחראית על הקשרים הבינלאומיים, על המשבר באקדמיה הישראלית.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

هذا الأسبوع، أعلنت الحكومة الصينية أنها ستمنح 500 دولار سنويًا لكل أسرة، لكل طفل حتى سن الثالثة. تأتي هذه "المنفعة" بعد سلسلة من المحاولات لتشجيع الولادة في البلاد، والتي تشهد اتجاهًا سلبيًا منذ ثلاث سنوات متتالية. هذا انعكاس سياسي كبير: منذ عام 1979، اتبعت الصين سياسة "الطفل الواحد"، مما أدى إلى عمليات إجهاض قسرية واختطاف الأطفال، ومنع ولادة ما يقرب من 300 مليون شخص. فقط في عام 2015، بدأت تلك السياسة في التليين، ولكن يبدو أن ذلك كان متأخرًا جدًا. هذه المرة نحن مع الدكتورة أفيتال بينا بولاك، عالمة أنثروبولوجيا في التخنيون، وسنحاول معًا فهم كيف انتقلت الصين من سياسة الطفل الواحد إلى دولة في أزمة ولادة؟

Original title: סינים, תעשו לנו ילד

Original description: <p dir="rtl">השבוע, הודיעה הממשלה הסינית שהיא תיתן 500 דולר בשנה למשפחה, עבור כל ילד עד גיל שלוש. ה"הטבה" הזו מגיעה אחרי שורה של ניסיונות לעודד את הילודה במדינה, שנמצאת במגמה שלילית כבר שלוש שנים ברציפות. מדובר בהיפוך מדיניות דרמטי: מאז 1979 נקטה סין במדיניות "הילד האחד", שהובילה להפלות כפויות ולחטיפות תינוקות, ומנעה את לידתם של כ־300 מיליון בני אדם. רק ב2015, החלה להתרכך אותה מדיניות, אבל נראה שזה היה כבר מאוחר מידי. הפעם אנחנו עם ד"ר אביטל בינה פולק, אנתרופולוגית בטכניון, ויחד ננסה להבין איך עברה סין ממדיניות הילד האחד, למדינה במשבר ילודה?&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

במשבר החמור ביותר במאה השנים האחרונות, ישראל ניצבת מול מצב חירום אקלימי של ממש: מקורות המים מתייבשים, הנחלים שוקעים, ובחורף האחרון ירדו רק כ-50% מכמות הגשמים הממוצעת. הפגיעה חמורה במיוחד בצפון, שם המשקעים היו אף דלים יותר, ושם הגשם חיוני במיוחד לטבע ולחקלאות. אבל מה עושים כשאין גשם, וצריך להחליט: מים לנחלים או מים לחקלאים? ומה עושה המדינה כדי להתמודד עם המשבר? הפעם אנחנו עם כתבנו בצפון, גיא ורון, ועם ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות ההידרולוגי, על ההשלכות בשטח: מה עובר על החקלאים, מה קורה לנחלים, ואיך זה עלול להשפיע עלינו כשנעמוד בעוד כמה חודשים מול מדפי החלב והתפוחים ונופתע מהמחירים. omnystudio.com/listener למידע על פרטיות.

Original title: ימי בצורת

Original description: <p dir="rtl">במשבר החמור ביותר במאה השנים האחרונות, ישראל ניצבת מול מצב חירום אקלימי של ממש: מקורות המים מתייבשים, הנחלים שוקעים, ובחורף האחרון ירדו רק כ-50% מכמות הגשמים הממוצעת. הפגיעה חמורה במיוחד בצפון, שם המשקעים היו אף דלים יותר, ושם הגשם חיוני במיוחד לטבע ולחקלאות. אבל מה עושים כשאין גשם, וצריך להחליט: מים לנחלים או מים לחקלאים? ומה עושה המדינה כדי להתמודד עם המשבר?</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם כתבנו בצפון, גיא ורון, ועם ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, על ההשלכות בשטח: מה עובר על החקלאים, מה קורה לנחלים, ואיך זה עלול להשפיע עלינו כשנעמוד בעוד כמה חודשים מול מדפי החלב והתפוחים ונופתע מהמחירים.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Less than a month ago, President Trump sounded very optimistic when talking about an agreement between Israel and Hamas, about a good chance for a deal. This week, that changed - the president said that when Hamas gets to the last 20 hostages Hamas will not release them. Only three weeks separated these messages. This time, we are with the political commentator Dana Weiss and the last three weeks, in which the war has changed.

Original title: שלושה שבועות ששינו את המלחמה

Original description: <p dir="rtl">לפני פחות מחודש, הנשיא טראמפ נשמע מאוד אופטימי כשדיבר על הסכם בין ישראל לחמאס, על סיכוי טוב לעסקה. השבוע, זה השתנה - הנשיא אמר שכשחמאס יגיעו ל-20 החטופים האחרונים חמאס לא ישחררו אותם. שלושה שבועות בלבד הפרידו בין המסרים האלו. הפעם, אנחנו עם הפרשנית המדינית דנה ויס ושלושת השבועות האחרונים, שבהם המלחמה השתנתה.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

في الأيام الأخيرة، خرجت صور صعبة وتقارير عن مجاعة شديدة من قطاع غزة، ويتهم الكثيرون في العالم إسرائيل بالتجويع المتعمد. إسرائيل من جانبها ترفض هذه الادعاءات بشدة، لكنها في الوقت نفسه، بدأت معركة احتواء وقررت إدخال المزيد من المساعدات الإنسانية إلى القطاع. هذه المرة نحن في محادثة مع موسى من مدينة غزة حول الحياة مع نقص الغذاء ومع معلقنا ألموغ بوكر حول كيف تغير إسرائيل، مرة أخرى، السياسة في غزة. راجع ‎omnystudio.com/listener للحصول على معلومات الخصوصية.

Original title: הרעב בעזה, השינוי בישראל

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים יצאו מרצועת עזה תמונות קשות ודיווחים על רעב כבד ורבים בעולם מאשימים את ישראל בהרעבה מכוונת. ישראל מצידה דוחה את הטענות בתוקף, אבל במקביל גם יצאה לקרב בלימה והחליטה להכניס לרצועה יותר סיוע הומניטרי. אז הפעם אנחנו בשיחה עם מוסא מהעיר עזה על החיים עם המחסור במזון ועם פרשננו אלמוג בוקר על איך ישראל משנה, שוב, את המדיניות בעזה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אוזי אוסבורן, אבי המטאל הכבד ואחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בתולדות הרוק, הלך בשבוע שעבר לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הפרקינסון. הוא נולד למשפחה ענייה באנגליה וגדל כילד דחוי שנאבק להשתלב, אך דווקא מתוך הקושי הוא הצליח להפוך לכוכב ענק ולסמל של מרד וחופש. עם להקת בלאק סבאת' ואחרי זה בקריירת הסולו שלו, אוסבורן בנה לעצמו תדמית של אדם משוגע ומאיים - אבל מאחורי המסכה הזאת הסתתר אמן רגיש ומורכב, שהעניק קול לדורות שלמים של מעריצים שהרגישו מוזרים, שונים ולא מובנים. אז הפעם אנחנו עם תומר מולוידזון, עורך ומגיש בכאן 88, על החיים, המוות והמורשת של נסיך האופל.

Original title: חייו ומותו של נסיך האופל

Original description: <p dir="rtl">אוזי אוסבורן, אבי המטאל הכבד ואחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בתולדות הרוק, הלך בשבוע שעבר לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הפרקינסון. הוא נולד למשפחה ענייה באנגליה וגדל כילד דחוי שנאבק להשתלב, אך דווקא מתוך הקושי הוא הצליח להפוך לכוכב ענק ולסמל של מרד וחופש. עם להקת בלאק סבאת' ואחרי זה בקריירת הסולו שלו, אוסבורן בנה לעצמו תדמית של אדם משוגע ומאיים - אבל מאחורי המסכה הזאת הסתתר אמן רגיש ומורכב, שהעניק קול לדורות שלמים של מעריצים שהרגישו מוזרים, שונים ולא מובנים. אז הפעם אנחנו עם תומר מולוידזון, עורך ומגיש בכאן 88, על החיים, המוות והמורשת של נסיך האופל.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לשרה מאי גולן יש רקורד שנוי במחלוקת. למרות זאת, אולי גם בזכותו, קצת אחרי גיל 30 היא נבחרה לכנסת ולפני שהגיעה לגיל 40 כבר מונתה לשרה בממשלה. בחודש ינואר האחרון כתבינו יוסי מזרחי ודפנה ליאל ערכו תחקיר שבו הוצגו שורה של עדויות שמצביעות על מה שלכאורה נראה כמו מערך שלם של שחיתות בסביבה של גולן. התחקיר הפך לחקירה משטרתית עד שהוחלט שהשרה תזומן לחקירה באזהרה על שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב. הפעם, אנחנו עם ״המבקר״, יוסי מזרחי, והחשדות נגד מאי גולן. Sara Mai Golan has a controversial record. Nevertheless, perhaps also thanks to it, shortly after the age of 30 she was elected to the Knesset, and before she reached the age of 40 she was already appointed a minister in the government. Last January, our correspondents Yossi Mizrahi and Dafna Liel conducted an investigation in which a series of testimonies were presented indicating what apparently looked like a complete system of corruption in Golan's environment. The investigation became a police investigation until it was decided that the minister would be summoned for questioning under caution on bribery, fraud, breach of trust and filing a false declaration. This time, we are with "the critic", Yossi Mizrahi, and the suspicions against Mai Golan.

Original title: השיטה של מאי גולן

Original description: <p dir="rtl">לשרה מאי גולן יש רקורד שנוי במחלוקת. למרות זאת, אולי גם בזכותו, קצת אחרי גיל 30 היא נבחרה לכנסת ולפני שהגיעה לגיל 40 כבר מונתה לשרה בממשלה. בחודש ינואר האחרון כתבינו יוסי מזרחי ודפנה ליאל ערכו תחקיר שבו הוצגו שורה של עדויות שמצביעות על מה שלכאורה נראה כמו מערך שלם של שחיתות בסביבה של גולן. התחקיר הפך לחקירה משטרתית עד שהוחלט שהשרה תזומן לחקירה באזהרה על שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב. הפעם, אנחנו עם ״המבקר״, יוסי מזרחי, והחשדות נגד מאי גולן.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>